כיפור 2016

"אבא תחדש אותי לגמרי, תדליק לי את הנשמה" זה השיר שהתנגן לי, רצון כך כך גדול להתקרב, להיות שייכת לחיבור הזה ביני לבין בורא עולם.

כל ההכנות לכיפור בוצעו, הרצון שהחג יעבור בדרכי תוך השילוב עם האמהות שם אותי במקום כל כך נמוח של כעס, תיסכול, ואני בבושה גדולה אומר גם תוקפנות, חוסר סבלנות כלפי הילדים שלי, שישנו, שינוחו, שלא יצעקו. הראש, הראש שכל כך כאב ביקש שקט, אבל החיים שקיבלתי ביקשו לחיות כמו שילדים יודעים עם הרבה אושר ושימחה.

לפני שנים בכיפור כך כך בכיתי, רציתי להיות אמא והינה כמה חודשים אחרי בנס גלוי ובעזרת הרפואה אני אמא, לשני מושלמים, ילדי, בזכותם אני אמא, אמא שלהם.

אני קולטת תוך כדי הכיפר שהרגשות הכול כך קשים ממלאים את גופי מקצות העצבאות ברגלים עד לשיערות רואשי, אני מרגישה...

שאני לא אוהבת את עצמי לגמרי ובכל מצב.

שאני לא מקבלת את עצמי, כך איך שאני עכשיו.

שאני לא חזקה ובריאה, בגוף בנפש, ברוח.

שאני לא בטוחה ומוגנת מבפנים ומבחוץ.

שאני לא שלווה ומאושרת.

שאני לא משוחררת.

שאני לא חופשה.

פתאום התמלאתי עצב...

"אבא חזק אותי לגמרי" זאת לא דרכך, אין סיכוי שככה אני מדליקה את הנשמה, שהדרך לאתחזק כאשר אני כול כך סובלת, שאני מתמלאת בחוסר סבלנות, שפוגעת בילדי.

החלטתי, זה גדול עלי, שביום כיפור זה הוא האחרון שבו אני מכפרת בדרך כזאת על מעשי, בחוסר סבלנות בכעס.

אני מתנצלת ומודה לילדי שילמדו אותי להקשיב לעצמי.

ברגע שידעו את המשעות ויהיו שותפים אני יצתרף, עד אז בצניעה בענווה המנע מאוכל, אך כן השתה כדי שאוכל לתפקד, להיות להם לאמא שמגיע להם, ופיתאום

אני אוהבת את עצמי לגמרי ובכל מצב.

אני מקבלת את עצמי, כך איך שאני עכשיו.

אני חזקה ובריאה, בגוף בנפש, ברוח.

אני בטוחה ומוגנת מבפנים ומבחוץ.

אני שלווה ומאושרת.

אני משוחררת.

אני חופשה.

תודה לכם ילדי שלי, האושר של החיים שלי, שבכיפור הזה, בדרכם, לימדתם אותי את אשר ביקשתי, השיעור הכי חשוב של להתקרב להתחדש להדליק את הנשמה.

אהבת תמיד,

אמא 

מילים נוספות ל"תגלית"